פסק-דין בתיק עמ"נ 1253-04-11

1.         ערעור וערעור שכנגד על החלטה של ועדת הערר לענייני ארנונה שליד עיריית חיפה (עררים 201/07, 151/08) בגדרה קבלה באופן חלקי בלבד את הערר שהגישה משטרת ישראל על חיובי הארנונה שהושתו עליה בגין החזקה בבניין המשמש כמטה משטרת ישראל במרחב חיפה בשנים 2007, 2008.

            המחלוקות בין הצדדים עניינן סיווגם של חלקים שונים בבניין ובהם סיווגם של מקומות החנייה המשמשים לרכבי השוטרים והציבור, של המדרגות הפנימיות במבנה ושל רחבת הכניסה.

רקע

2.         משטרת ישראל מחזיקה במבנה בן שני אגפים המצוי ברחוב נתן אלבז 1, 2 בחיפה. המבנה רשום בספרי העירייה כנכס מס' 2016488 (להלן "הנכס" או "המבנה"). הנכס משמש כמטה המרכזי של משטרת ישראל במרחב חיפה ומשמש לפעילויותיה השונות של המשטרה לרבות למתן מענה לציבור הפונה לקבלת עזרת המשטרה.

3.         בהתאם לפקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פיטורין), 1938 (להלן "פקודת הפיטורין") נדרשת המשטרה לשלם לעירייה ארנונה בשיעור מופחת של 55% בלבד (סעיף 3(א)(3)(ג) לפקודת הפיטורין).

4.         העירייה שלחה למשטרה דרישות לתשלום הארנונה לשנים 2007 ו-2008. העירייה סיווגה את כל הנכס בסווג "עסקים אחרים" כמוגדר בצווי הארנונה שאושרו לשנים האמורות. העירייה חייבה את המשטרה כדלקמן; 1,330 מ"ר בסיווג ע/1, 7,897 מ"ר בסיווג ע/2, 3,894 בסיווג ע/3, ו-3,986 מ"ר קרקע. יצוין כי הסיווגים ע/1, ע/2, ע/3 וקרקע אינם מתייחסים לסיווג הנכס מבחינת השימוש הנעשה בו אלא עניינם בסיווג שונה לכל אחת מקומות המבנה.

5.         עם קבלת דרישות התשלום הגישה משטרת ישראל עררים לוועדת הערר לענייני ארנונה שליד עיריית חיפה (להלן "ועדת הערר"). תחילה הוגש ערר ביחס לדרישת הארנונה לשנת 2007 (ערר 201/07) ולאחר מכן הוגש ערר על הדרישה לשנת 2008 (ערר 151/08). הדיון בשני העררים, שעסקו בסוגיות זהות, אוחד.

עיקרי הטענות

6.         בעררים טענה המשטרה כי יש לשנות את סיווגם של חלקים שונים בנכס אשר השימוש בהם הינו ייחודי ונכלל בסיווג נפרד בצו הארנונה. נטען כי יש לסווג שטח של מוסך רכבים (סה"כ 41 מ"ר) כסיווג מלאכה. עוד נטען כי שטח המשמש לחנות רכבים והמצוי במרתף שני אגפי המבנה (סה"כ 2,225 מ"ר) יש לסווג בסיווג חניונים שבצו הארנונה.

            המשטרה טענה גם כי המדרגות בתוך הבניין הינן מדרגות חירום בלבד ועל כן אין לחייבה בתשלומי ארנונה בגינן. ביחס לחלק מהמרתף המשמש לחדרי חשמל, נטען כי חברת החשמל היא המחזיקה בשטח (79 מ"ר). לבסוף נטען כי לא היה מקום לחייב את משטרת ישראל בארנונה בגין שטח רחבת הכניסה לבניין שכן שטח זה מהווה למעשה "רחוב".

החלטת ועדת הערר

7.         העררים נדונו במאוחד בפני ועדת הערר. הוועדה דנה בטענות השונות ומסרה את החלטתה מיום 2/3/11. הוועדה קבלה את טענות משטרת ישראל ביחס לשטח המשמש כמוסך והורתה לשנות את סיווגו לסיווג בתי מלאכה. כן קבלה את הטענה כי חדרי החשמל מוחזקים על ידי חברת החשמל ולא על ידי המשטרה.

            הוועדה קיבלה גם את טענת משטרת ישראל כי יש לסווג את שטחי החניות במרתף (2,225 מ"ר) בסיווג חניונים.

            הוועדה דחתה את טענות משטרת ישראל בנוגע לחיוב רחבת הכניסה לבניין ובנוגע למדרגות. ביחס לרחבת הכניסה נקבע כי "הנהנה העיקרי" מרחבת הכניסה הינה המשטרה, שכן השימוש שנעשה בה הינו בעיקרו שימוש של השוטרים והעובדים במבנה. הוועדה לא קבלה את הטענה כי המדרגות משמשות כמדרגות לחירום בלבד וקבעה כי אין מניעה להשתמש במדרגות למעבר בין הקומות.

הערעורים

8.         על החלטת ועדת הערר הוגש ערעור על ידי עיריית חיפה. בערעורה טוענת העירייה כי טעתה הוועדה כאשר קבעה כי יש לסווג את שטח המרתף המשמש לחניה בסיווג חניונים. העירייה טוענת כי יש לראות בשטח האמור כשטח המשמש לשימושי לוואי לשימוש העיקרי במבנה ועל כן יש לסווגו באותו סיווג של המבנה כולו, דהיינו "עסקים אחרים". עוד נטען כי על פי צו הארנונה לשנים הרלבנטיות הסיווג של חניונים יחול רק על מקום המשמש לחניה בתשלום. הואיל והחניה במרתף משמשת את השוטרים ועובדי מטה המשטרה ולא מדובר בחנייה בתשלום, אין לסווג את השטח האמור כחניון.

9.         לאחר שהוגש הערעור של העירייה, הגישה משטרת ישראל ערעור על דחיית טענותיה בעניין החיוב עבור רחבת הכניסה ועבור המדרגות. משטרת ישראל חוזרת על הטענות שנטענו בפני ועדת הערר וטוענת כי שטחים אלו פטורים מחיוב. רחבת הכניסה מהווה "רחוב" והיא משמשת את הציבור הרחב העובר בסמוך למבנה. שטחי המדרגות נועדו לשמש לשעת חירום בלבד ועל כן דינם כדין מקלט.

דיון והכרעה

10.        הסוגיה העיקרית שבה יש להכריע היא שאלת סיווגם של שטחי החניה שבמרתף הבניין ולכן אתחיל לדון בה. רק לאחר מכן אתייחס לטענות משטרת ישראל בערעור שכנגד.